הוצאת ענבר

סוק"ק (סודוקו וקאקורו) הוא תשבץ מספרים המהווה שילוב של סודוקו עם אלמנטים של קאקורו.

לוח הסוק"ק זהה ללוח רגיל של סודוקו ושיבוץ הספרות בו נעשה לפי הכללים לפתרון סודוקו. בנוסף יש בו חלוקה פנימית של מקבצי משבצות (2, 3, 4 או יותר משבצות) מתוחמים. בפינה השמאלית העליונה של כל מקבץ מתוחם מצוין מספר המהווה סכום של הספרות שצריך לשבץ במשבצות המתחם.

המתחמים המסוכמים עוזרים לפותר, ולכן, כדי לשמור על הקושי המאתגר, מספר הספרות הניתנות מראש בסוג זה של סודוקו, קטן בהרבה מהמקובל בחידות סודוקו אחרות.

בין הווריאנטים של סודוקו, הסוק"ק נחשב לאחד הקשים שביניהם. בהוצאת ענבר פורסמו מספר סוק"קים בחוברות התשבצים מסוג סודוקו – שעשועון מורחב ומגוון, ממספר 10 ומעלה.

סוק"ק אלכסונים

בסוק"ק אלכסונים מוצבים בשולי מסגרת הסודוקו הרגילה סיכומי המספרים המוצבים על אלכסוני שמונת הריבועים הפריפריאליים (לא כולל את הריבוע המרכזי), כשחיצים מצביעים על האלכסונים אליהם מתייחסים המספרים. תשבצי סוק"ק אלכסונים הופיעו לראשונה בהוצאת ענבר בשעשועון סודוקו מס' 12.

אדוקו
אדוקו (Addoku) הוא גרסה של סוק"ק, שבה הפותר אינו מקבל על הלוח אף ספרה. היעדר הספרות מקשה על התחלת הפתרון, אך בנייה מתאימה של המתחמים המסוכמים, בשילוב חוקי הסודוקו, מאפשרים בכל זאת את פתירת התשבץ.

סודוקו מצולעים עם סיכומים בצד הוא סוג נוסף של סוק"ק. מדובר בסודוקו מצולעים, שבצידי מסגרת הסודוקו מצוינים סיכומים של הספרות, שאמורות להיות מוצבות באותה שורה או באותו טור, עד לקו המעובה הקרוב.

תפזורת היא חידת חיפוש וסימון בתוך מסגרת נתונה.

בחידת תפזורת הפותר צריך לחפש, לאתר ולסמן, בתוך בליל האותיות, המצויות במסגרת נתונה, רצפים של אותיות היוצרים את המילים הרשומות מתחת למסגרת. כיוון קריאת המילים יכול להיות מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. בתפזורות מסוימות (לא בכל התפזורות) יש גם מילים שכיוון קריאתן הוא באלכסון, משמאל לימין או מימין לשמאל, כלפי מעלה או כלפי מטה.

יש תפזורות בהן כל המילים המבוקשות קשורות לנושא מסוים, למשל: הלבשה, כלי נשק, פרחים וכדומה.

בהוראות הפתרון מקובל לציין מה הם כיווני הקריאה (האם כוללים אלכסונים או לא) או לסמן אותם על ידי צומת חיצים.

תפזורת מספרים
לפי אותו עיקרון בו פועלת חידת התפזורת הרגילה, יש גם חידת תפזורת מספרים. בתפזורת מספרים, להבדיל מהתפזורת הרגילה, צריך למצוא מספרים (במקום המילים) בתוך בליל של ספרות (במקום בליל האותיות). את המספרים החבויים בתוך בליל הספרות קוראים לפי אותם הכיוונים, כמו המילים בתפזורת רגילה.

תשבץ מספרים הוא תשבץ שיש לשבץ בו מספרים (בדרך כלל מספרים שלמים גדולים מ-9). את המספרים משבצים באותה דרך שבה משבצים מילים בתשבץ רגיל, על-פי ההגדרות הנתונות, במאוזן ובמאונך.

להבדיל מתשבץ רגיל בעברית, המספור, במסגרת תשבץ המספרים, מסודר משמאל לימין, כמקובל בעולם המספרים.

רבות מההגדרות למספרים, שהפותר אמור לשבץ בתוך המסגרת, ניזונות זו מזו, כמו בהגדרה "6 מאוזן, במהופך, ועוד 1 מאונך". בנוסף להגדרות מסוג זה, מקובל להציב כמה הגדרות ידע, כמו "השנה בה נערכה מלחמת ששת הימים" או "מספר השעות ביממה", כדי לתת קצה חוט לפותר.

בדרך כלל נדרשים הפותרים לידע בשש פעולות חשבון: חיבור, חיסור, כפל, חילוק, העלאה בחזקה והוצאת שורש ריבועי.

תשבץ חשבוני
סוג מיוחד של תשבץ מספרים הוא התשבץ החשבוני. בתשבץ חשבוני צריך לשבץ, כמו בתשבץ המספרים, מספרים בני 2 ספרות ויותר, אך ההגדרות בתשבץ חשבוני הן פעולות חשבון, שצריך לבצע, כדי לקבל את התוצאה המבוקשת. לדוגמה, ההגדרה היא 7*5*7-3*5*4*3 והתשובה היא 305. לפתרון נכון של תשבץ חשבוני, יש להקפיד על הסדר הנכון של הפעולות החשבוניות, בהתאם לכללי קדימות אופרטורים (תחילה מבצעים העלאות בחזקה והוצאות שורש, לאחר מכן כפל וחילוק ורק בסוף חיבורים וחיסורים), כמקובל במתמטיקה.

קאקורו הוא פיתוח מיוחד של תשבץ חשבוני.

תשבצי מספרים בהוצאת ענבר

בהוצאת ענבר משובצים תשבצים מספרים בחוברות מסוג "אניגמה", "קובץ אניגמה", "מגוון", "חגיגה" ו"חגיגה כפולה". החוברת המיוחדת, "מצעד המספרים", מכילה, לצד תשבצים מסוג סודוקו וקאקורו, גם מבחר של תשבצי מספרים שונים וחידות מתמטיות.

תשבץ שלד הוא תשבץ חסר הגדרות, שנתונות לידו כל המילים, שאמורות להיות משובצות בתוכו והפותר צריך לשבץ אותן במקומות הנכונים, כשהוא מתאים את המילים למקומן על פי אורכן ועל פי הצטלבותן.

תשבץ שלד, בדומה לתפזורות השונות, לא מצריך ידע מוקדם, רק כשרים קומבינטוריים וידע בסיסי בחשבון (כדי לספור את האותיות מהן מורכבות המילים). גם ידיעת השפה ואפילו הכרת האותיות אינה נדרשת, רק היכולת להבחין ביניהן. במקום האותיות אפשר להישתמש בסימנים מוסכמים אחרים והתוצאה לא תשתנה, לכן יש תשבצי שלד שנועדו להכיל מספרים (ארוכים למדי), הניתנים במקום המילים.

תשבץ להרכבה
תשבץ להרכבה הוא תשבץ, שבמקום לתת לפותרים שאלות/רמזים למילים המבוקשות, ניתנות בו המילים עצמן, אך לא בסדר המבוקש. הפותר נדרש, כמו בתשבץ שלד רגיל, לשבץ את המילים תוך התחשבות באורכן ובהצטלבותן עם המילים האחרות. לעתים, כדי להכביד על הפותרים, מוגשת המסגרת ללא הנקודות השחורות/הקווים המפרידים, כולם או מקצתם. בהנחיות הפתרון נוקבים במספר הנקודות השחורות/הקווים המפרידים החסרים.

קיים גם שעטנז של תשבץ להרכבה עם תשבץ רגיל, תשבץ בו ניתנות המילים להרכבתו, אך ללא הנקודות השחורות/הקווים המפרידים ולצידן מוסיפים רק את ההגדרות של המילים שצריך להציב במאוזן או רק את ההגדרות של המילים שצריך להציב במאונך.

תשבץ קו הוא תשבץ בו ההפרדות בין המילים מסומנות בקווים מעובים (מכאן שמו), במקום המשבצות השחורות המקובלות בתשבץ הקלאסי.

מסגרות של תשבצי קו מאפשרות ניצול טוב יותר של שטח המסגרת, כי כל המשבצות מארחות אותיות ואין צורך להקציב חלק מהמשבצות לאירוח נקודות שחורות, כמו בתשבץ הקלאסי. מחברי תשבצים יכולים ליצור תשבצי קו ללא אותיות סגורות (אותיות המשתתפות ביצירת מילה אחת בלבד, במאוזן או במאונך, ולא בשתי מילים, כמו יתר האותיות), כמקובל בהוצאת ענבר, תשבצים בהם כל אות משתתפת בהרכבן של שתי מילים, אחת במאוזן ואחת במאונך – בתשבץ קלאסי אין אפשרות כזאת ותמיד יהיו אותיות סגורות.

קל יותר לפתור תשבץ קו, לעומת תשבץ קלאסי בעל הגדרות באותה רמת קושי, משום שפתרון של הגדרה מסוימת מסייע לפתרונן של הגדרות רבות יותר המצטלבות עם פתרון זה.

מסגרות של תשבצי קו יכולות לשמש לצורך יצירת כל סוגי התשבצים הבנויים על מסגרות של תשבצים קלאסיים, כמו: תשבץ מוצפן, תשבץ לבן, תשבץ להרכבה, תשבץ היגיון, תשבץ הקשרים, תשבץ מספרים, תשבץ מפוצל ועוד.

תשבץ לבן הוא תשבץ שבו לא מסומנות ההפרדות (משבצות שחורות בתשבץ רגיל או קווים מעובים בתשבץ קו) בין המילים בשורות ובטורים השונים. הפותר אמור למצוא בכוחות עצמו, בנוסף למילים המבוקשות בהגדרות, גם את מיקום ההפרדות ולסמן אותן.

בגלל הקושי הנוסף, קשה יותר לפתור תשבץ לבן, אולם פותרי התשבצים המנוסים, המחפשים לעצמם אתגרים, אוהבים אותם במיוחד, לכן יש הוצאות לאור המפיקות חוברות תשבצים על טהרת התשבצים הלבנים. בהוצאת ענבר יצאו לאור חוברות על טהרת התשבצים הלבנים הנושאות את השם "טבולה רסה", שפירושו בלטינית הוא: "לוח מחוק". שעשועונים נוספים של הוצאת ענבר, המכילים תשבצים לבנים, לצד תשבצים אחרים, הם השעשועונים מהסדרות "מגוון", "חגיגה" ו"קובץ תשבצים בלבד".

קל יותר לפתור תשבצים לבנים איטלקיים, משום שלגבי מיקום המילה, המבוקשת על פי ההגדרה, ידועים השורה או הטור, לעומת תשבץ לבן רגיל, שבו הטור או השורה אינם ידועים.

תשבצים לבנים עם סיוע
לעתים מוגש לפותר סיוע בתוך מסגרת התשבץ הלבן, כדי שתהיה לו נקודת התחלה לפתרון. הסיוע יכול להיות מילה או שתיים, המופיעות במקום המיועד להן, או הצבה של חלק מהנקודות השחורות או הקווים המפרידים. רישום מילה בתוך מסגרת התשבץ הלבן גורר מידע על מיקום הנקודות השחורות/הקווים המפרידים, בתחילתה ובסופה.

נושא כלים הוא צירוף מילים המאפיין עוזר או משרת המסייע לאדם בעל מעמד חשוב משלו.

במקרא הוזכרו נושאי כליהם של מנהיגים, כדוגמת אבימלך בן גדעון, שאול המלך ובנו, יהונתן, וגם יואב בן צרויה. דוד המלך היה בתקופה מסוימת נושא כליו של שאול המלך. נושא הכלים נשא את כלי המלחמה עבור אדונו, ובכמה מקרים מוזכר בתנ"ך שנושא הכלים היה מצויד גם בנשק אישי והשתתף באופן פעיל בלחימה.

בימי הביניים היה נושא הכלים האדם שנשא לפני הקרב את כלי המלחמה של האציל הלוחם, ובעיקר את המגן, וסייע לו בלבישת שריון הגוף. נושאי הכלים היו בעלי מעמד נחות מהלוחם ששירתו ושאפו ללמוד ממנו את מלאכת הלחימה ולהתקדם אל מעמד גבוה יותר. כשאבירים נלחמו ביניהם, בדרך כלל גם נושאי הכלים נאבקו ביניהם.

בשפות רבות נגזר שמו של נושא הכלים מהמילה "מגן", משום שנושא הכלים נשא, לפני הקרב, את המגן הכבד של אבירי ימי הביניים

נושאי כלים מסוימים, שהופיעו ביצירות ספרות מפורסמות, דוגמת: סנצ'ו פנשה בדון קיחוטה, גורט באייבנהו ונושאי הכלים של המוסקטרים בספרי אלכסנדר דיומא האב, היו בעצמם לדמויות מפורסמות.

בתרבות המודרנית, חסרת האבירים, נושאי כלים נושאים את תיק מקלות החבטה של שחקני הגולף או פריטים אחרים המכבידים על בעל המעמד או שזה לא מכבודו לשאת אותם בעצמו.

הביטוי "נושא כלים" משמש גם לציין יחסי גומלין לא שיוויוניים בין שותפים לדרך, כך מתואר לעתים פוליטיקאי אחד כנושא הכלים של פוליטיקאי אחר.

מֶצֶנָט (מלועזית: Mecenat) הוא מונח לועזי שהתאזרח בעברית ומסמל בעל הון המפנה חלק ממשאביו לתמיכה באמנות ללא קבלת תמורה ישירה.

השם "מצנט" נגזר משמו של גאיוס קילניוס מאיקנס, רומאי עשיר ממוצא אטרוסקי, שתמך במשוררים צעירים. הוא תמך בורגיליוס (Vergilius), שכתב לכבודו את היצירה Georgicon. ורגיליוס, שהתרשם עמוקות משיריו של הורטיוס (Horatius), קישר בינו לבין מאיקנס. הורטיוס שהתחיל את השיר הראשון בקובץ האודות בפנייה לפטרונו החדש, קיבל ממאיקנס תמיכה כספית מלאה ואחוזה בהרי הסבינות. בני חסות נוספים של מאיקנס היו פרופורטיוס והמשוררים הזוטרים: וריוס רופוס, פלוטיוס טוקה, ולאגיוס רופוס ודומיטיוס מרסוס.

מעשים אלה ואחרים באותו סגנון הפכו את שמו של מאיקנס לשם דבר – לאפונים (מושג שנגזר משמו של אדם מסוים) המסמל בעל הון הנותן את חסותו לאמנים נזקקים ולאמנויות בכלל.

במהלך ההיסטוריה היו מצנטים גדולים, דוגמת לורנצו דה מדיצ'י, שתמך באמני הרנסנס, ומצנטים קטנים, שהסתפקו בכך שזימנו אמנים, סופרים או משוררים לסעוד איתם, כדי לחסוך להם את צורכי המחייה. האמנים המוזמנים לארוחה שימשו לעתים את המארחים כנושא מעורר עניין עבור האורחים האחרים.

בתקופה המודרנית, העברת המשאבים מבעלי ההון חובבי האמנות אל האמנים הנזקקים הפכה, בדרך כלל, לשיטתית יותר, והיא עוברת דרך ועדות המעניקות פרסי יצירה או מלגות קיום, לפי עמידה בקריטריונים מסוימים. גם המדינה המודרנית מעודדת סוג זה של נדבנות על ידי מתן הטבות מס לעוסקים בכך.

הנדיבות של המצנטים זוכה לעתים לתמורה במוניטין החיובי הנבנה להם ובהנצחתם בעזרת יצירותיהם של בני חסותם.

סבוטז' היא מילה לועזית שהתאזרחה בעברית ומתארת פגיעה וחבלה מכוונת במכונות או רכוש אחר, כדרך להביע מחאה והתנגדות.

המילה סבוטז' נגזרה מהמילה הצרפתית sabot (סַבוט) שפירושה נעל עץ. בראשית המהפכה התעשייתית, במערב אירופה, כשמכונות תפסו מקומם של עובדים רבים בבתי חרושת, העובדים הגיבו בכך שדחפו את נעלי העץ שלהם בין גלגלי השיניים של המכונות והביאו בכך להשבתתן.

אופורטוניזם הוא מושג שהתאזרח בשפה העברית ומתאר התנהגות המאופיינת בניצול הזדמנויות מרבי, תוך ויתור או שינוי המטרה הראשונית, לפי מה שנראה כנוח יותר להשגה.

המקור האטימולוגי של המילה בנמל אופורטו, שבפורטוגל, בתקופת ספינות המפרשים. בין יורדי הים, ששהו בנמל, היו כאלה שלא היה להם יעד מחייב, אלא הפליגו ליעד משתנה, לפי הרוח שנשבה באותה תקופה. יורדי ים אלה, שניצלו שעות כושר, שהזדמנו להם, כונו "אופורטוניסטים".

בפוליטיקה מכונים "אופורטוניסטים" אותם פוליטיקאים שמשנים את נאמנותם לאישים, גופים או עקרונות, לפי סיכויי ההצלחה המשתנים. הראשון, שהחדיר מושג זה לעולם הפוליטיקה, היה העיתונאי הצרפתי אנרי רושפור, שהאשים את הפוליטיקאי פרנסואה לאון גמבטה וחבריו באופורטוניזם.

ההסבר מבוסס על ספרו של אורי סלע, "מלה בסלע", שיצא לאור בהוצאת כתר.

תשחץ הוא סוג של תשבץ, שבו ניתנות ההגדרות בתוך מסגרת התשבץ וכיוון רישום המילה מסומן בחץ כיוון.

ההגדרות בתשחצים נרשמות בכתב זעיר בתוך משבצת סמוכה (בדרך כלל, אך לא תמיד) למשבצת בה צריכים לכתוב את האות הראשונה של המילה המוגדרת. המקום בתוך המשבצות מוגבל ומשפיע על היכולת של המחבר לפרט ולהעמיק את ההגדרה.

היתרון הגדול של התשחץ, לעומת התשבץ הרגיל, נעוץ בכך שהפותר אינו צריך להעביר את מבטו מאזור ההגדרות לאזור כתיבת המילים, הלוך וחזור.

בישראל הפופולריות של התשחצים גבוהה מאוד ומספר חוברות התשחצים, הנמכרות לציבור הרחב, עולה על מספר כל יתר סוגי התשבצים גם יחד.

קביעת איכותו של תשחץ
איכותו הטכנית של תשחץ נמדדת ממבט ראשון לפי שני מבחנים עיקריים:
1 – קיומם של מערכים רצופים של משבצות שחורות/משבצות המכילות הגדרות, שמחלקים את התשחץ למספר תשחצים קטנים יותר, מעיד על איכות נמוכה.
2 – מספר גדול יחסית של משבצות שחורות/משבצות המכילות הגדרות מעיד על איכות נמוכה. היחס מחושב על ידי חלוקת סה"כ משבצות התשחץ במספר המשבצות השחורות/המשבצות המכילות הגדרות שיש בו. למשל, תשחץ ברוחב של 13 משבצות ובאורך של 18 משבצות מכיל סה"כ 234 משבצות. אם יש בו 50 משבצות שחורות/משבצות המכילות הגדרות זה יחס של 4.68=234:50, יחס טוב למדי, אך אם היחס יהיה מספר נמוך בהרבה כמו 3.25=221:68 זה תשבץ באיכות טכנית נמוכה.
3 – מספר גדול יחסית של אותיות סגורות (אות המהווה חלק ממילה אחת בלבד ולא משתי מילים), מכביד בצורה טכנית על הפותרים, אך מקל את מלאכת המחברים. מספר גדול יחסית של אותיות סגורות, הוא תוצאה מתבקשת של ריבוי המשבצות השחורות או המכילות מידע, ועל כן מעיד על איכות נמוכה יותר.

מחברי התשחצים יכולים לקבוע את הקושי שלהם על ידי שיבוץ מילים או מושגים פחות שכיחים או על ידי מתן הגדרות כלליות יותר או מתחכמות או על ידי קביעת מספר הנקודות השחורות או המכילות מידע.

תשחצים מעמיקים
בהתאם לבקשתם של חלק מפותרי התשחצים, החלטנו בהוצאת ענבר להפיק חוברת תשחצים המאתגרת את הפותרים בתחומי ידע מגוונים. לשעשועון תשחצים זה קראנו בשם "תשחצים מעמיקים" ולבנייתו נדרשנו לייצור תשחצים עם הגדרות ארוכות יותר. אורך ההגדרות חייב אותנו לא לחלק משבצות בין שתי הגדרות או שלוש, אלא להקדיש לכל הגדרה משבצת שלמה.

אפקט כדור השלג הוא ביטוי שמתאר תהליך המתחיל בהיקף קטן והמתרחב במהירות לממדי ענק.

מקור הביטוי הוא בתופעת טבע שמתרחשת, כאשר גוש שלג קטן ניתק ממקומו ובהשפעת כוח המשיכה של כדור הארץ מתחיל להתגלגל במדרון. במהלך התגלגלותו, גוש השלג סופח כמויות נוספות של שלג מנתיבו וגדל במהירות רבה.

שטח המגע שבין כדור השלג ובין המדרון, עליו הוא מתגלגל, הולך וגדל ככל שכדור השלג גדל, לכן הגידול מואץ יותר ויותר. גידול כדור השלג תלוי בכמות השלג המצויה בדרכו, בתנאי מזג האוויר, בתלילות המדרון (הקובעת את מהירות התגלגלותו) ובאורך המדרון. התופעה מיוחדת לאזורים הרריים. כדור שלג גדול המתגלגל במדרון יכול ליהפך למפולת שלגים.

משתמשים בביטוי, בהשאלה, גם בתחומים אחרים בהם התחלה צנועה (ניתוק כדור השלג) מתגלגלת במהרה לתופעה גדולה ואף מפלצתית (מפולת שלגים).

הקוֹזָק הנגזל או זעקת הקוזק הנגזל הוא ביטוי סלנג המתאר מצב בו מבצע עוול מציג עצמו כקורבן לעוול.

הביטוי מבוסס על היחסים המיוחדים שהיו בין היהודים באיחוד הפולני-ליטאי ובאימפריה הרוסית לבין הקוזקים – הקוזקים, שעסקו פעמים רבות בשוד, שירתו ביחידות לא סדירות בצבא הפולני ואחר כך בצבא האימפריה הרוסית. במהלך שירותם הצבאי הם פגעו לעתים קרובות ביהודים, ולפיכך השם "קוזק" הפך בין היהודים לשם נרדף לפושע שרצח, אנס ושדד יהודים. בהתאם לכך הצירוף בין המילה "קוזק" ובין תואר השם "נגזל" נתפס כניב ניגודים.

בעברית ישראלית זוכה ביטוי זה לפופולריות רבה, במיוחד בשימוש כלפי אישים רבי כוח או מוסדות גדולים המתלוננים על עוולות כביכול שנעשו להם על ידי יריבים חלשים מהם.

להשתין מהמקפצה הוא ביטוי סלנג ישראלי הבא לבטא מעשה פסול הנעשה בפרהסיה מופגנת.

האמירה מבוססת על כך שהכל יודעים, שרבים מטילים את מימיהם במי בריכת השחייה, מנהג פסול, שקשה למנוע אותו, משום שאין רואים את מבצעיו בשעת מעשה. בעוד שהציבור הרחב מעדיף להתעלם ממעשה פסול זה, שאין בידו לפעול כנגדו, אותו ציבור לא יעבור בשתיקה, אם פלוני יעשה מעשה זהה, השתנה במי הבריכה, מהמקפצה, מקום בו הוא חשוף לעין כל. השימוש בביטוי נועד להשוות בין מעשים פסולים אחרים, הנעשים בדרך כלל בצנעה ובין מקרה בו הם נעשים לאור היום.

דוגמה לשימוש בביטוי התפרסמה בכתב העת "ARNONA", שם כתב דוקטור הנריק רוסטוביץ', ביום -4/9/2004 : "חלוקת משרות למקורבי השלטון אינה פרי המצאתו של צחי הנגבי. כולם משתינים בבריכה, אלא שהוא עשה זאת מהמקפצה".

הסגן של בר כוכבא או סגנו של בר כוכבא הוא ביטוי סלנג, בעברית המודרנית, לתיאור מי שהיה שני בחשיבותו או בהישגיו ושמו לא זכה אף לקורטוב מהפרסום שזכה לו מי שהיה הראשון בתחומו.

הביטוי משמש בתחומים רבים ומגוונים, בהם צבא, פוליטיקה, משפט ועוד, אך בתחום הספורט האמירה הפכה לקלישאה והוצמדה למאמנים רבים שהובילו את קבוצותיהם להישג שני בחשיבותו, למשל אברהם גרנט עם צ'לסי בכדורגל וצביקה שרף עם מכבי תל אביב בכדורסל.

ההיגיון של האמירה מושתת על כך שאין יודעים מי היה הסגן של בר כוכבא (יש השערות על כך, אך שמו של הסגן המשוער לא ידוע לציבור הרחב), וכך מניחים שיישכח גם שמם של אחרים, שהגיעו למקום שני, גם אם ההבדל ביניהם ובין מי שהגיע למקום הראשון היה קטן מאוד.

גם בשפות אחרות קיימים ביטויים דומים, למשל: "הניצחון זה לא הכל, זה הדבר היחיד".