איך קוראים לאסון הארמנים?

נכתב ופורסם ב- 29/4/11

איך קוראים לאסון הארמנים?

לאחרונה  שוב דנו באמצעי התקשורת באסון הארמנים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר חיילי האימפריה העותמאנית טבחו רבים מהם, גירשו רבים אחרים ממקום מושבם אל המדבר וגרמו למותם של רבים מרעב, ממחלות ומהתעללויות.

ברשת ב' של קול ישראל הזכירו שגם בוויקיפדיה העברית היה בזמנו דיון ממושך, בנושא השם המתאים לאסון הארמנים. אני לקחתי חלק פעיל באותו דיון ויקיפדי ואף הייתי מוביל הקו שזכה לרוב בהצבעת מחלוקת וכך נקבע שם הערך האנציקלופדי, הדן בנושא זה, כ"רצח העם הארמני", במקום השם הקודם, שהיה "שואת הארמנים". עם התחדשות הדיון על "רצח העם הארמני", אני מבקש לרענן בקצרה את עיקר דברי באותו דיון ויקיפדי ולהסביר מדוע היה צורך בשינוי השם ולשם כך אצטט את עצמי (עם עריכות קלות) מדפי השיחה הוויקיפדים:

"בואו נתיחס לנושא בצורה שיטתית. רצח העם הארמני בתוך האימפריה העות'מאנית התרחש במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה היו הדים רבים, משפטים של פושעי מלחמה (בהיעדרם) ואף דיווח עברי לא השתמש אז במושג "שואת הארמנים". גם רציחות המוניות אחרות, כמו "ליל סנט ברטולומאו" (רצח המוני של הוגנוטים) בצרפת, רצח האשורים בעירק, רצח המוני שעשו הצלבנים ביהודים, בדרכם לארץ ישראל, אף אחד ממקרים אלה ואחרים לא זכה לכינוי "שואה". כל המקרים שמניתי וגם רצח העם הארמני נבדלים מ"שואת היהודים" בנקודות הבאות:

1  מטרת הרוצחים – רק בשואת היהודים המטרה הייתה רצח עם לשמו, בכל יתר המקרים מדובר במאבקים על רקע דתי ו/או לאומי או בעלות על טריטוריות והמדכאים יוצאים מסופקים אם המדוכאים ממירים את דתם או מחליפים לאומיות או עוזבים את הטריטוריות השנויות במחלוקת, רק ליהודים לא הותירו שום דרך להינצל מהשמדה טוטלית.

2  מקום ההתרחשות – כמעט בכל המקרים מדובר במאבק בין הרוב ובין מיעוט בתוך מדינה/אימפריה ורק לגבי שואת היהודים מדובר ברצון להשמידם בכל מקום בעולם בו הם נמצאים והפעלת לחצים על מדינות ריבוניות אחרות לשם כך (ראו הלחצים שהפעילה גרמניה הנאצית על איטליה ועל יפן).

3  תוכנית אב – במרבית המקרים, כולל רצח העם הארמני, לא הייתה תוכנית אב לחיסול המיעוטים, אלא אמצעי דיכוי חריפים, שהתדרדרו בהדרגה עד לחיסול פיזי המוני – לגבי היהודים הייתה תוכנית מגובשת, שעל פיה פעלו רודפיהם.

4  יכולת ההתגוננות של הקורבן – כמעט בכל המקרים המיעוטים המותקפים התגוננו עם נשק ביד ולעתים, כמו במקרה הארמני, הקדימו והתקיפו ראשונים – רק היהודים היו חסרי נשק ומגן לחלוטין.

5  בני ברית – כמעט בכל המקרים היו לנרדפים בני ברית ששלטו במקומות אחרים ואליהם יכלו להימלט (אם הדבר עלה בידם). הרוסים היו בני הברית של הארמנים, הפרוטסטנטים הגרמנים היו בני הברית של ההוגנוטים ואפילו ליהודי ימי הביניים היה מקום מקלט אפשרי באימפריה העות'מאנית. ליהודי אירופה בתקופת השואה לא היו בני ברית ולא מקומות מקלט כלשהם.

בנוסף להבדלים, שהצגתי כאן, צריך לדון בסיבה לכך שיש המשתוקקים לקבל את הכינוי "שואה" לאסונם ויש יהודים רבים המתנגדים לכך.

א – השואה, בגלל איפיוניה, שחלקם הוזכרו לעיל, גרמה לזעזוע גדול בדעת הקהל העולמית ולגינוי חריף של מבצעיה שנענשו בצורה חמורה וגם שולמו פיצויים לקורבנות ששרדו או לקרובי משפחתם. יש המקווים לקדם את מטרתויהם בדעת הקהל העולמית על ידי יצירת השוואה בין המקרה שלהם ובין שואת היהודים ועל ידי כך להביא לגינוי חריף יותר של מדכאים ואולי גם לסיום דומה – הענשה, פיצויים. התחילו בכך הצוענים (לא כל הצוענים נרדפו על ידי הנאצים, רק הנוודים נרדפו בעוד שבצוענים היציבים, שישבו בקביעות במקומם, לא נגעו לרעה), אחריהם הארמנים, כעת השחורים של אפריקה תובעים את השם "שואה" עבור תקופת סחר העבדים, גם האוקראינים תובעים אותו בשביל תקופת הקולקטיביזציה בימי סטלין, הרומנים עבור כמה מאות הרוגים, שהיו להם בעת הנסיגה מבסרביה ורשימת תובעי השם "שואה" לא מסתיימת כאן.

ב – מתן השם שואה לכל דורש הינו טקטיקה של חלק מ"מכחישי השואה" המתוחכמים יותר – כשהעובדות טופחות על פניהם ואינם יכולים להכחיש יותר את קיום השואה, הם עוברים לאסטרטגיה של "זילות השואה", מצביעים על ה"שואות" הרבות למיניהם, טוענים ש"השואה" לא הייתה משהו כל כך ייחודי ועוברים למיקוח על מספר המתים בה.

אין לי ספק שמרבית המבקשים לקרוא לאסון הארמנים "שואה" אינם שואפים לסייע למכחישי שואה, אך הם לא מודעים לכך שמעשה זה משחק לידיהם." העובדה היא שהארמנים עצמם לא קראו לאחר מעשה לאסונם בשם שואה וחלפו עשרות שנים עד שביקשו לעלות טרמפ על השואה היהודית.

בעקבות לחצי המעצמות הנוצריות אפשרו העות'מאנים לשרידי המגורשים הארמנים להתפנות בספינות אירופאיות, שנשלחו במיוחד למטרה זו – תשוו זאת ליחס המתנכר שניתן לספינות הפליטים היהודים, שלא ניתן להן לעגון באף מקום עד ששבו על עקבותיהן או שטבעו, כמו במקרה של "סטרומה".

לסכסוך הארמני-עותמאני היו שורשים היסטוריים ובמהלך ההיסטוריה היו מקרים בהם יד הארמנים הייתה על העליונה ובאותם מקרים גם הם עשו מעשי זוועה בטורקים המוסלמים. יתר על כן, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ארמנים רבים, תושבי האימפריה העות'מאנית, הזדהו עם האויב הרוסי על בסיס האחווה הנוצרית וקיוו לניצחון רוסי. חיילים ארמנים ערקו מהצבא העותמאני עם נשקם, זנבו בכוחות הטורקיים, חלקם הצטרפו ליחידות רוסיות וצרפת סיפקה נשק לחימושם. כל זה אינו מצדיק את הזוועות שעשו העות'מאנים באוכלוסיה הארמנית האזרחית, אך שם את הדברים בפרופורציות המתאימות – היה כאן מקרה של רצח עם, לא הייתה "שואה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *