ארכיון פוסטים מאת: אריה ענבר‏

טיטיוילוס הוא שד זוטר, הכפוף לבלפגור (כנראה שיבוש של "בעל פעור", אל המואבים, אותו עבד גם בלעם בן בעור), אחד משבעת נסיכי הגהינום על פי המיתולוגיה הנוצרית. כותבים, עורכים ומגיהים צריכים לדעת על קיומו של טיטיוילוס, כי הוא משפיע בצורה … להמשיך לקרוא ←

תוכנם של תשבצים רגילים כולל מילים עבריות רגילות ונדירות, מילים לועזיות שהתאזרחו בשיח העברי, שמות של מקומות ושמות של אישים, ידוענים או דמויות שקנו להם מקום בין דפי האנציקלופדיות. התמהיל המתאים, כמה שמות של מקומות נידחים וכמה מילים הזקוקות לגלוסות (גלוסה … להמשיך לקרוא ←

אָנָגְרָמָה היא שעשוע לשוני המבוסס על האפשרות להרכיב מילים שונות מאותו הרכב של אותיות. האנגרמה מוכרת, עוד מימי קדם. המשורר היווני ליקופרון הוא האדם הראשון המוזכר בכתובים כמי שעסק בחיבור אנגרמות – ליקופרון, שהיה אחד משבעת חכמי מצרים ההלניסטית, במאה … להמשיך לקרוא ←

תשבץ חילזון הוא תשבץ בו השיבוץ של המילים, המבוקשות על פי ההגדרות, נעשה במסלול דמוי קונכיית חילזון ומכאן שמו. בתשבץ חילזון אין מאונך ומאוזן, אלא שיבוץ שמתחיל בפתח העליון הימני של החילזון וממשיך בהדרגה עד למרכז החילזון. שיבוץ המילים המבוקשות … להמשיך לקרוא ←

גלגל חוזר הוא שעשוע לשוני שבו צריך לגלות, על פי הגדרות, צירופי מילים מסוימים, כשכל צירוף מתחיל במילה בה הסתיים הצירוף הקודם וצירוף המילים האחרון מתחבר באותה דרך לצירוף המילים הראשון. אפשר לעשות הטייות של המילים (ארץ – ארצות – ארצי) … להמשיך לקרוא ←

המבנה המקובל של התשבצים (רגילים, איטלקיים ותשבצי קו) הוא מלבני (גם ריבוע הוא סוג של מלבן) וזה תואם את הדפים המלבניים ונוח לעבודת המחבר וגם הפותרים הסתגלו למבנה זה. מפעם לפעם מתפרסמים גם תשבצים שאינם תואמים את המבנה הקלאסי, אלא … להמשיך לקרוא ←

חידת גפרורים היא חידה גרפית המוצגת בעזרת גפרורים או רישומים המייצגים גפרורים. חידות הגפרורים מחולקות לפי תחומן והן: * חידות חשבוניות המבוססות על כך שבאמצעות גפרורים ניתן לתאר משוואה או אי שוויון הכתובים בספרות ובעיקר בספרות רומיות וסימני ארבע פעולות … להמשיך לקרוא ←

רבוס זו מילה ממקור לטיני (בלטינית rebus פירושו "באמצעות דברים"), שהתאזרחה בעברית והיא מתארת חידה שבה צריך לגלות מילה, ביטוי או שם המורכבים מכמה מילים, על פי תיאור גרפי הכולל בדרך כלל איורים ואותיות. את הרבוסים פותרים תוך כדי ניסיון … להמשיך לקרוא ←

קללת הידע (Curse of Knowledge) הוא מושג המביע את הרעיון שבעל ידע מסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי שחסר את הידע המסוים. קללת הידע מבטאת את חוסר יכולתם של אנשים לתפוס את מצבו הנפשי של … להמשיך לקרוא ←

תשבץ פסיפס הוא תשבץ בו המספרים, המפנים להגדרות, משובצים בתוך התשבץ לסירוגין, כמו המשבצות בלוח השחמט, משבצת ריקה, משבצת הכוללת מספר, שוב משבצת לבנה וכך הלאה. המשבצות הנמצאות בשולי התשבץ הן תמיד משבצות לבנות. המראה של התשבץ, המזכיר פסיפס אבן, … להמשיך לקרוא ←

כשאומרים שמישהו עושה מאחר או לאחר קאראקוז, פירוש הדבר שהוא מגחיך אותו. מדובר במונח לועזי שהשתרש בשיח העברי. מקור המונח הוא בטורקית, kara göz, קארא-גוז, שפירושו בטורקית זה "עיניים שחורות" והמילה הייתה לשם דבר ככינויו של אחד מגיבורי תיאטרון הצלליות הטורקי, … להמשיך לקרוא ←

לכתיבת ערכים מסוימים בוויקיפדיה חיטטתי בארכיוני העיתונות העברית של המאה ה-19, כדי למצוא שם פיסות מידע. במהלך עשייה זו נחשפתי לכתיב עברי, שאינו מקובל היום וקרוב למדי לכתיב היידישאי, כתיב בו נעשה שימוש תכוף באות עי"ן לייצוג הסגול והצירי במילים ובשמות … להמשיך לקרוא ←

מקובל לכנות בשם תשבץ, חידות מילים או מספרים בהן התשובות המבוקשות משתלבות בהצלבה, במאוזן ובמאונך, בתוך תבנית משורטטת של משבצות ריקות, לפי רמזים הניתנים לצד התבנית או בתוכה. בין המילים, המשובצות בתבנית, מפרידים באמצעות משבצות המכילות צבע או צורות שונות … להמשיך לקרוא ←

סוק"ק (סודוקו וקאקורו) הוא תשבץ מספרים המהווה שילוב של סודוקו עם אלמנטים של קאקורו. לוח הסוק"ק זהה ללוח רגיל של סודוקו ושיבוץ הספרות בו נעשה לפי הכללים לפתרון סודוקו. בנוסף יש בו חלוקה פנימית של מקבצי משבצות (2, 3, 4 … להמשיך לקרוא ←

תפזורת היא חידת חיפוש וסימון בתוך מסגרת נתונה. בחידת תפזורת הפותר צריך לחפש, לאתר ולסמן, בתוך בליל האותיות, המצויות במסגרת נתונה, רצפים של אותיות היוצרים את המילים הרשומות מתחת למסגרת. כיוון קריאת המילים יכול להיות מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמעלה למטה … להמשיך לקרוא ←