לכתיבת ערכים מסוימים בוויקיפדיה חיטטתי בארכיוני העיתונות העברית של המאה ה-19, כדי למצוא שם פיסות מידע. במהלך עשייה זו נחשפתי לכתיב עברי, שאינו מקובל היום וקרוב למדי לכתיב היידישאי, כתיב בו נעשה שימוש תכוף באות עי"ן לייצוג הסגול והצירי במילים ובשמות לועזיים, ריבוי בשימוש באות אל"ף, באותן מילים ושמות לועזיים, לייצוג הפתח והקמץ ועוד. הכתיב לא היה אחיד ובמקומות שונים, לעתים באותו מאמר, הופיעה מילה מסוימת בצורות שונות, למשל, לכתיבת "בוקרשט" השתמשו בכתיבים הבאים: בוקארעשטי, בוקארעשט, בוקרעשט, בוקארעסט ועוד. גם בימינו, בפרסומים עבריים, מופיעה בירת רומניה לעתים בכתיב "בוקרשט" ולעתים בכתיב "בוקרסט" ורק לעתים רחוקות בתעתיק המדויק והנכון, "בוקורשטי".
בנוסף לבעיות של תעתיק לא מדויק וטעויות תעתיק שהשתרשו בעברית, המשתמש בכתיב עברי צריך לבחור בין כתיב חסר, כתיב מלא ונוסחים שונים של כתיב ביניים. האם נוסיף יו"ד בכל מקום בו שומעים חיריק או רק בחלק מהמקומות? האם נוסיף יו"ד גם כדי לציין ניקוד בצירֵי? השפה העברית מצוייה בתהליך של שינוי מתמיד ואין דרך אחידה לכתיבתה – המוסדות, שאמורים לקבוע דרך כזאת, כמו האקדמיה ללשון העברית, אינם תמיד בראש אחד ולא תמיד משקפים את המציאות בשטח. יתר על כן, הם משנים את דעתם ואת הנחיותיהם בהתאם להרכבם המשתנה ובהתאם לשינוי שחל בדעתם של חבריהם.
אם זה המצב, מה עושים התשבצאים, באיזה כתיב הם בוחרים לחיבור התשבצים? האם הפותרים והתשבצאים משתמשים באותו כתיב? האם כל התשבצאים משתמשים באותו כתיב? האם התשבצאים עקביים בצורת הכתיב הנקוטה בתשבצים שלהם?
אין לתשבצאים העברים מסגרת ארגונית או מוסד מנחה, לכן כל תשבצאי עושה דין לעצמו ומחליט באיזה דרך לנקוט – יש המחברים תשבציהם בכתיב חסר, כפי שנהג לעשות הלל הרשושנים ויש המעדיפים כתיב ביניים כזה או אחר, אולם עדיין לא ראיתי תשבצים שנכתבו בכתיב מלא לגמרי, כתיב שבו "שויץ" (בעבר כונתה בעברית בשם "שויצריה") הקלאסית הופכת ל"שווייץ" על ידי הכפלת היו"ד והו"ו הדגושה וכל הקריות זוכות להכפלת היו"ד ולא בכדי, שיטת כתיב זו הייתה ממלאת את מסגרת התשבץ ביותר מדי אותיות יו"ד וו"ו, גם אני בוחל בה לצורך חיבור התשבצים.
יש מחברי תשבצים עקביים בדרכם, אם החליטו להכפיל את הו"ו הדגושה או לסמן צירי בתוספת יו"ד, יעשו זאת בכל מקום, אך יש גם כאלה שאינם עקביים, יכתבו בתשבצים שונים לפי כללים שונים ושיא החוצפה, אפילו באותו תשבץ ינקטו בכללי כתיבה שונים עבור מילים שונות, למשל יכתבו "איזור" (עם יו"ד) ו"תכף" (ללא יו"ד). לפי הנחיות האקדמיה בשתי המילים, שהובאו לדוגמה, אין להוסיף יו"ד.
בהוצאת ענבר אני מקפיד על עקביות בכתיב בו בחרתי עבור חיבור התשבצים ומפעם לפעם אנו חוזרים ומציגים בפני הפותרים, על עטיפות אחוריות של חלק מחוברות התשבצים והתשחצים, את כללי הכתיב לשימוש באותיות יו" וו"ו.
כללים לשימוש באות יו"ד בפתרון תשבצים של הוצאת ענבר
1 – אם שומעים אות (עיצור) אחת אחרי תנועת חיריק, יש לכתוב יו"ד, לדוגמה:
סיפור, ניצחון, הילל, גידם.
כלל זה אינו תופס לגבי מילים שצורתן המילונית כוללת רק שתי אותיות, לדוגמה:
עִם, אִם.
2 – אם שומעים שתי אותיות (עיצורים) רצופות אחרי תנועת החיריק, אין לכתוב יו"ד, לדוגמה:
מִדרכה, תִקוָה, הִתקבל, פִתרון.
3 – בצורה של פועל נטוי בבניין פיעל, ברבים, יש לכתוב יו"ד, כפי שנכתבה היו"ד גם בצורת היחיד, לדוגמה:
קילל-קיללו, ניצח-ניצחו, ביקר-ביקרו, סיכם-סיכמו.
כלל זה תופס גם לגבי צורת הריבוי של שמות עצם שכללו יו"ד בצורת היחיד שלהם, לדוגמה:
ניצחון-ניצחונות, אילם-אילמים.
אם שם העצם לא כלל יו"ד בצורת היחיד שלו, לא נכתוב יו"ד בהטיית שייכות, גם אם יש בה חיריק, לדוגמה:
בַת-בִתִי, לֵב-לִבִי.
4 – היו"ד תוכפל רק אם כל יו"ד מקבלת ניקוד עצמאי, כמו במילה יין או כשמדובר בריבוי של מילה שהסתיימה ביו"ד בצורת היחיד שלה, לדוגמה:
מעי-מעיים, חי-חיים, אי-איים.
5 – לא תיכתב יו"ד במקרים בהם אחת מאותיות השימוש מנוקדת בחיריק, לדוגמה:
מפה לשם, מדור לדור.
6 – לא תיכתב יו"ד בשמות שלא נהוג לכתוב עם יו"ד. למשל, את המילה שליו כותבים עם יו"ד, שמו של הסופר מאיר שלו יכתב ללא יו"ד בשם המשפחה, כי כך הוא כותב את שמו.
כללים לשימוש באות ו"ו בפתרון תשבצים של הוצאת ענבר
1 – בכל מקום בו שומעים חולם, שורוק, קובוץ או קמץ קטן נכתוב ו"ו, פרט למקומות בהן יש אל"ף לא מנוקדת, כמו במילה צאן ופרט לשמות, שלא נהוג לכתוב אותם עם ו"ו, כמו משה.
2 – שימוש ביותר מו"ו אחת, ברציפות, יעשה רק אם יש לכל אחת מהו"וים ניקוד משל עצמה או דגש, לדוגמה:
וָו, שרוְול.
אין להשתמש בשתי אותיות ו"ו רק כדי לציין את היות הו"ו דגושה, למשל:
פרוַר, דוָר, שלוָה, וִירוס.
3 – מילים בנות שתי אותיות בלבד בגרסתן המילונית, לדוגמה: פה, כה וכדומה יכתבו ללא ו"ו, גם אם הניקוד שלהן כולל חולם חסר, קובוץ או קמץ קטן, אלא אם מדובר במילים המסתיימות באות חי"ת, לדוגמה:
כוח, מוח.