הפירטים הם שודדי ים וקיומם של פירטים ידוע עוד מימי קדם. ההיסטוריון היווני תוקידידס כתב על כך שערי המדינה של יוון העתיקה התאחדו לא פעם לצורך שליחת צי חזק נגד שודדי הים של התקופה. החופים המפורצים של אנטוליה (היום בטורקיה) שימשו מסתור מעולה עבור כלי השיט של שודדי הים. במאה הרביעית לפני הספירה, נאלץ אלכסנדר הגדול לנקוט אמצעים חריפים נגד שודדי הים, שפגעו במסחר באימפריה שלו. יוליוס קיסר, לפני שהגיע לשלטון ברומי העתיקה, נחטף על ידי פירטים בעת הפלגה ושוחרר תמורת כופר. לאחר שחרורו הוא ארגן משלחת שיצאה לחפש את הפירטים שחטפו אותו וכפי שהבטיח להם בעת שביו, הפירטים נתפסו ונצלבו.
המילה "פירט" מקורה במילה היוונית πειρατής, שמשמעותה "תוקפן". מיוונית היא עברה ללטינית בצורת pirata ומלטינית לצרפתית בצורת pirate ומכאן כבר הפכה למילה בינלאומית.
היו פירטים שנהגו לפשוט לא רק על כלי שיט, אלא גם על ישובים אזרחיים, ישובי חוף. לעתים אוניות הפירטים עלו במעלה הזרם של נהרות ופשטו על ישובים פנים יבשתיים. הוויקינגים נהגו כך ופשיטותיהם, שיצאו מסקנדינביה, הדרימו יותר ויותר. הם כבשו את החוף הצפון מערבי של צרפת, חבל נורמנדיה, כבשו חלקים מבריטניה וכמחצית מאירלנד. הם המשיכו דרומה והגיעו עד סיציליה, אותה כבשו ושלטו בה תקופה ניכרת.
גילוי אמריקה גרר סחר ימי נרחב בין אמריקה ובין אירופה, בעיקר הובלת אוצרות אמריקאיים לאירופה. ספינות עמוסות אלה היו פיתוי גדול עבור פירטים ואכן רבות מהן הותקפו ונבזזו על ידם.
בחברות הפירטים היו חוקי התנהגות נוקשים, שנגעו להתנהגות הכללית, ליחסים הפנימיים ולחלוקת השלל.