קללת הידע

קללת הידע (Curse of Knowledge) הוא מושג המביע את הרעיון שבעל ידע מסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי שחסר את הידע המסוים.

קללת הידע מבטאת את חוסר יכולתם של אנשים לתפוס את מצבו הנפשי של האחר, אחר שאינו בעל ידע זהה או דומה לידע שלהם. הידע משנה את תפיסת העולם הכללית או תפיסת המצב המסוימת של אנשים ואנשים המחזיקים בידע כזה מתקשים להיכנס לנעליהם של אנשים החסרים את הידע.
הפסיכולוגית אליזבט ניוטון ערכה ניסוי שבמהלכו הנבדקים התבקשו לתופף באצבעותיהם מנגינות של שירים ידועים ולנסות לנבא מה יהיה שיעור השירים שיזוהו על ידי המאזינים; נמצא כי הניבויים היו גבוהים פי עשרים מהתוצאות בפועל. ניסוי זה נחשב להדגמה של "קללת הידע", ומראה עד כמה היא עשויה לעוות חיזויים.

פרופופסור קרל ויימן, מי שהיה שותף לקבלת פרס נובל לפיזיקה ב-2001, המכהן כמנהל היוזמות בהוראת המדעים באוניברסיטת קולומביה הבריטית ובאוניברסיטת קולורדו בבולדר, וכיושב-ראש הוועדה להוראת המדעים של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ואשר חוקר את הוראת הפיזיקה וביצע מחקרים מקיפים בפיזיקה אטומית, רואה ב"קללת הידע" הרובצת על הפרופסורים באוניברסיטאות את הסיבה לכשלים במערכת הוראת המדעים באוניברסיטאות. לדעתו, קללת הידע היא הגורם שבגללו נוטים חברי סגל אקדמי להיסתמך על האינטואיציה שלהם בקביעת דרכי הלמידה במקום להיסתמך על מחקרים שבוצעו באוכלוסיות היעד.