נושא כלים הוא צירוף מילים המאפיין עוזר או משרת המסייע לאדם בעל מעמד חשוב משלו.
במקרא הוזכרו נושאי כליהם של מנהיגים, כדוגמת אבימלך בן גדעון, שאול המלך ובנו, יהונתן, וגם יואב בן צרויה. דוד המלך היה בתקופה מסוימת נושא כליו של שאול המלך. נושא הכלים נשא את כלי המלחמה עבור אדונו, ובכמה מקרים מוזכר בתנ"ך שנושא הכלים היה מצויד גם בנשק אישי והשתתף באופן פעיל בלחימה.
בימי הביניים היה נושא הכלים האדם שנשא לפני הקרב את כלי המלחמה של האציל הלוחם, ובעיקר את המגן, וסייע לו בלבישת שריון הגוף. נושאי הכלים היו בעלי מעמד נחות מהלוחם ששירתו ושאפו ללמוד ממנו את מלאכת הלחימה ולהתקדם אל מעמד גבוה יותר. כשאבירים נלחמו ביניהם, בדרך כלל גם נושאי הכלים נאבקו ביניהם.
בשפות רבות נגזר שמו של נושא הכלים מהמילה "מגן", משום שנושא הכלים נשא, לפני הקרב, את המגן הכבד של אבירי ימי הביניים
נושאי כלים מסוימים, שהופיעו ביצירות ספרות מפורסמות, דוגמת: סנצ'ו פנשה בדון קיחוטה, גורט באייבנהו ונושאי הכלים של המוסקטרים בספרי אלכסנדר דיומא האב, היו בעצמם לדמויות מפורסמות.
בתרבות המודרנית, חסרת האבירים, נושאי כלים נושאים את תיק מקלות החבטה של שחקני הגולף או פריטים אחרים המכבידים על בעל המעמד או שזה לא מכבודו לשאת אותם בעצמו.
הביטוי "נושא כלים" משמש גם לציין יחסי גומלין לא שיוויוניים בין שותפים לדרך, כך מתואר לעתים פוליטיקאי אחד כנושא הכלים של פוליטיקאי אחר.